פסק-דין בתיק ע"א 40060-12-10

השופטת ש' וסרקרוג, ס' נשיאה :

1.         הערעור הוא על פסק דין של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת יפעת מישורי) מיום 19/12/10 בתיק ה"פ 10538-07-10, לפיו הורה בית המשפט על מחיקת התביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית לדון בתביעה. בית משפט השלום נמנע מלהורות על העברת התיק לבית המשפט המוסמך, וזאת לאור נוסח התובענה.

הרקע וההליכים שננקטו:

2.         במהלך שנת 1999 נערך ונחתם הסכם פשרה בין המערערת (להלן: גלי-גיל או המערערת ) לבין המשיבה מס' 2 (להלן: העירייה). ההסכם הוצג בבית המשפט במסגרת תביעה שהגישה המערערת נגד העירייה בתיק ת"א 286/99 בבית המשפט המחוזי בחיפה. נושא התביעה - חיובים כספיים שונים שנדרשה המערערת לשלם ובינם חיובים כספיים עבור מים וביוב.

בהסכם הפשרה הסכימו הצדדים גם בנושא חיובי המים והביוב. נקבע שם בסעיף 2.1 להסכם:

"2.1 מים 

הנתבעת (העירייה - ש' ו' ) תחייב את התובעת (המערערת-גלי גיל - ש'ו') במחירי מים שיהיו זהים למחירי המים אותם תשלם העירייה למקורות".

בנוגע לאורך תקופת ההסכם נקבע בסעיף 8 של הסכם הפשרה, על דרך הפנייה לחוזה מיום 2/7/86, כי ההסכמה האמורה תחול לכל תקופת החכירה.

הסכם הפשרה אושר כפסק דין בבית המשפט המחוזי (להלן: פסה"ד בפשרה ).

3.         אין חולק כי העירייה כיבדה את פסה"ד בפשרה לאורך שנים, וחייבה את המערערת עבור צריכת מים על פי שני מספרי נכס המצויים בספריה, לפי השיעור המוסכם - על-פי תעריף ששולם בפועל מאת העירייה לחברת מקורות.

4.         המשיבה מס' 1 - חברת פלגי מוצקין בע"מ, היא תאגיד אשר הוקם על פי חוק תאגידי מים וביוב, התשנ"א-2001  (להלן: החוק ), שהחל לפעול ביום 1/9/2009 (להלן: התאגיד ). התאגיד אחראי, בין היתר, על שירותי הביוב והמים של עיריית קרית מוצקין וכן על גביית התשלומים עבורם בקרית מוצקין.

            עם תחילת פעילותו של התאגיד דרש התאגיד מהמערערת תעריפי מים וביוב העולים על השיעור שנקבע ב פסה"ד בפשרה, ולא ראה בפסה"ד בפשרה מסמך המחייב אותו משפטית.

לאור דרישה זו שלחה המערערת מכתב אל העירייה ודרשה לתקן את הודעות החיוב בגין צריכות המים לאותם שיעורים שנקבעו ב פסה"ד בפשרה.

5.         משלא תוקנו תעריפי המים על-פי דרישתה, הגישה המערערת תביעה בדרך של המרצת פתיחה נגד התאגיד ונגד העיריה ובמסגרתה עתרה לסעדים הבאים:

- מתן פסק דין הצהרתי כי התאגיד מחויב למלא אחר פסה"ד בפשרה, ולכן חייב לגבות מן המערערת את החיובים בגין צריכת מים בדיוק על-פי הסכומים שמשלם התאגיד לחב' מקורות.

- לחלופין, מתן פסק דין הצהרתי המורה לתאגיד לגבות מהמערערת את תעריפי המים בהתאם ל פסה"ד בפשרה, וככל שיש הפרש בין התעריפים על-פי הסכומים המשולמים בפועל על ידי התאגיד למקורות לבין הסכומים אותם דורש התאגיד עבור צריכת המים, יהא התאגיד (בטעות נרשם המבקשת שהיא המערערת - ש' ו') זכאי לגבות מן העירייה;

- לחילופי חלופין, ליתן פסק דין המצהיר כי על העירייה לשפות ולפצות את המבקשת בגין כול סכום אותו תידרש המערערת לשלם מעבר לסכומים המשולמים למקורות על ידי התאגיד.

6.         יחד עם הגשת התובענה הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני, אשר יורה לתאגיד ולעירייה להימנע מניתוק זרם המים למערערת. לאחר מכן ניתנו צווים זמניים שתוקפם עד למתן פסק דין בערעור.

ככול שיידרש, תהא התייחסות לנושא במסגרת פסק דין זה.